חג הרוחות - Ghost Festival
 
חג הרוחות- ghost Festival (鬼节) אשר מכונה גם "חג הרוחות הרעבות" Hungry Ghost Festival, הינו חג סיני חשוב, אך יש לומר גם מעט מוזר. החג בעל מקורות בודהיסטים-טאואיסטיים והוא נחגג במסגרת חודש הרוחות, אשר מתקיים לכל אורך החודש ה- 7 בלוח השנה ירחי המסורתי (בערך חודש אוגוסט הלוח השנה הלועזי). ביום ה- 15 של אותו החודש, מציינים את הפסטיבל עצמו.

לפי האמונה הסינית המסורתית- העולם השמימי מורכב מפנתיאון האלים הסינים, שכולל אלי ממשל חשובים יותר או פחות, מעין "פקידים" האחראים על הסדר הבירוקרטי השמימי ומקבילים במעמדם לפקידי הממשל בעולם הארצי ולכן היחס אליהם דיי רשמי. מלבדם, ישנם אלים להם חשיבות דתית (בודהיסטית - טאואיסטית) מיוחדת כמו למשל אל המטבח, אל האדמה, אלת הרחמים ועוד. אלו אחראים על פריון, עושר, הגנה ומזל טוב.

במקביל לפנתיאון האלים השמימי, בעולם מסתובבות לו רוחות רעות- Gui . אלו הן רוחותיהם של פושעים, רוצחים, אנשים שמתו בטרם זמנם, חיילים שמתו במלחמות (ולכן כועסים) וכדומה. לאחר שבן משפחה נפטר, מעלים מנחות ועורכים טקסי פולחן אבות על-מנת שהמת יהפוך לרוח טובה. לעיתים, לא ניתן "להציל" את המת והוא הופך לרוח רעה, חסרת מנוחה, רעבה, ולכן היא גם "כועסת". אותן רוחות רעבות אינן מסוכנות אך יש להיזהר מהן.

בחודש זה, הרוחות באות לבקר את בני משפחותיהם בעולם הארצי וכל כמהלך כל החודש ובעיקר ביום ה- 7 שלו- אז הרוחות בהילוך גבוהה במיוחד- הסינים מתרכזים בהרחקת הרוחות, או אפילו בפיוסן, על-מנת לפייס את הכעס שלהן. במהלך החודש כולו הקהילה של אותה עיירה או כפר מניחה מנחות למען אותן רוחות. אמנם, כל העניין נשמע דיי מיסטי וכבד, אך מעניין לדעת כי הסינים מתייחסים לכל פנתיאון האלים שלהם דיי בקלילות ואף לעיתים בצחוק...

הדבר בא לידי ביטוי בכך שאת אותן מנחות- "מתנות"- התושבים מביאים באופן סתמי, יומיומי. למשל, עוצרים במקדש בסוף יום עבודה, או בדרך למקום כלשהו ובזה מחויבותם מסתיימת. לא כרוך בכך טקס או גינון כלשהו.

בבתים עצמם התושבים פותחים שולחן גדול וגדוש בשלל מתנות- אך כולן מאוד לא אישיות. למשל: כל מיני חומרי גלם סגורים- צנצנות, אריזות (ולא מנות שבשלו במיוחד לאירוע), פירות, שטרות ומטילי כסף או זהב (מזויף,- לעולם לא אמיתי) ואפילו פחיות בירה וחפיסות סיגריות- לעיתים חצי משומשות. נשמע מוזר? אכן, אך בכל זאת- אלו הם לא האבות הקדמונים, אלא בכל זאת אנשים זרים ועל-כן היחס הלא אישי. ביום הפסטיבל עצמו כל הכפר מתקבץ ועורך סעודה מלאה בכל טוב עבור רוחות , כדי "לצאת מידי חובה" – להשקיט אותן עד לשנה הבאה.


 מקדש בודהיסטי בהונג-קונג
לייבסיטי - בניית אתרים