זנות בסין – תמונת מצב
 
בשנות ה- 30, בטרם כינון הרפובליקה העממית של סין, פרחה ושגשגה הזנות בסין, בעיקר באזורים שהיו תחת השפעה זרה - יפנית או אירופאית. הערכות בלתי רשמיות מצביעות על כך שבשנגחאי של שנות ה- 30 אחת מכל שלוש נשים עסקה בזנות. עם סיום מלחמת האזרחים ב- 1949 וכינון השלטון הריכוזי קומוניסטי ,פנה הממשל למיגור יסודות חתרניים ואימפריאליסטים בחברה, וביניהם תופעת הזנות. מאז ועד היום, המקצוע העתיק ביותר בעולם הינו גדר עברה על החוק ברפובליקה הסינית.
 
בשנת 1978, עם חילופי הגברא בראשות המפלגה הקומיניסטית ומינויו של דנג סיאו פינג לראשות המפלגה, תם עידן ההסתגרות הפוליטית והכלכלית וסין יצאה לדרך חדשה. רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כלכליים ומסחריים, אשר פעלו בהתאם לעקרון כוחות השוק, הובילו וקידמו את סין בצורה ניכרת. אליה וקוץ בה, אותם כוחות שוק, הם אשר תרמו ודחפו לעליה המחודשת בשכיחות ופופולאריות מקצוע הזנות בסין המודרנית.
 
על פי דו"ח ממשלתי רשמי, בשנת 1997 נרשמו ארבעה מליון עוסקים בזנות ברחבי סין, אך דיווח שמרני פחות, מעריך שכמות העוסקים במקצוע בפועל גדולה בהרבה - עשרים מליון בקרוב. דיווחים נוספים מן השנים האחרונות מצביעים על כך שמספר העוסקים בזנות בסין על כל גווניה עלה באופן משמעותי.
 
הסיבות העיקריות לעלייה מטאורית זו בעשור האחרון נעוצות בגורמים כלכליים, תרבותיים ודמוגראפיים:
 
·         עליה גורפת באיכות החיים של הסיני הממוצע מאפשרת לו להרשות לעצמו מותרות שכאלה.
 
·         המעבר של רבים, מתוכם לא מעט נשים חסרות השכלה וכישורים, מהכפר אל העיר הפכה את הזנות
          כמקור פרנסה זמין.
 
·         תהליך ההתייעלות של החברות הממשלתיות, אשר החל בתחילת שנות ה- 90, הביא לגל פיטורים
          מסיבי עם בין שנים עשר לעשרים. 
       
          מליון עובדי ממשל ומדינה מחוסרי עבודה. חלקם הגדול היו נשים, וגם במקרה זה רבות מהן, מחוסר  
          אלטרנטיבות נאלצו לרדת לזנות לראשונה בחייהן.
 
·         שיפור משמעותי במצבה הכלכלי של האוכלוסיה בסין הביא בין היתר להחלשות השליטה הממשלתית
          בחייו של האזרח הקטן, ובהתאם לעליה ברמת הסובלנות החברתית לתופעת הזנות.
 
·         "המהפכה המינית" – בסין של היום רבים מבני העשרים-שלושים מתחילים לקיים יחסי מין בגיל צעיר
           בהרבה מכפי שהיה נהוג בעבר עם בני זוג לא קבועים. יחסי מין לפני הנישואין הפכו לתופעה נפוצה,  
           כמו גם השימוש הנרחב שעושים גברים בשירותי מין בתשלום.
 
·         מדיניות הולדת ילד יחיד והעדפה להולדת בנים על פני בנות יצרה חוסר איזון חריף בין אחוז הגברים
          לנשים באוכלוסיה. על כל 100 נשים.  בסין חיים 105 גברים -  פער אדיר אשר מקשה על מציאת בנות  
          זוג עבור גברים רבים, והופך את שירותי המין בתשלום לפתרון.
 
רשויות המשטרה בסין מבחינות בין סוגים שונים של זנות, ליתר דיוק בין שבע קטגוריות מן הקל אל הכבד:
 

BAOERNAI – אישה המשמשת כ"אישה שנייה" של גבר בעל מעמד ונכסים (כגון עובדי ופקידי ממשלה, יזמים ואנשי עסקים זרים).  עיסוק זה מוגדר כעיסוק בזנות ומושתת על העובדה שאותן נשים לכאורה משדלות בפועל את אותם גברים בעלי ממון כאשר "העיסקה" כוללת מגורים ו"דמי כיס" חודשיים.
 

BAOPO ("אישה בעיסקת חבילה") – אישה המשמשת בת לוויה ללקוחות חשובים לתקופת זמן מוגבלת, לדוגמא למשך מהלך נסיעה עסקית, ועבור שירותה זה מקבלת תשלום.
 
שתי הקטגוריות הראשונות במעמד ההיררכיה של הזנות הסינית הפכו למוקד דיון ציבורי יוקד מאחר שאלו קשורות קשר ברור לשחיתות הפושה בממשל הסיני. רבים מהמגיבים המקומיים טוענים ששירותים אלו מהווים ביטוי קונקרטי של "זכויות בורגניות".  "פדרציית נשות סין" (The All-China Women’s Federation), כמו גם קבוצות נשים מהונג קונג וטאיוואן, פעלו ופועלות נמרצות לחיסול צורת ה" פילגשות" הזו כאקט המפר את קדושת הסכם הנישואין.
 

SANTING ("שלושה אולמות") – נשים המציעות הטבות מיניות לגברים באתרי בילוי ציבוריים שונים כגון מועדוני קריוקי (אחת מצורות הבילוי הפופולריות ביותר בסין), ברים, מסעדות, בתי תה ובשאר מקומות התכנסות, ועבור שירותן מתוגמלות בתשרים ("טיפים") מהגבר המלווה בנוסף לאחוזים מן הרווח של בעל המקום על מזון, משקאות ושימוש במתקני הבית ששולמו על ידי אותם גברים. SANPEI XIAOJIE הוא הכינוי הנפוץ שניתן לאותן נשים, בתרגום חופשי, "נשות שלושת התוספות/ליוויים". שלושת "התוספות" המדוברות הן: שיחה, שתייה וריקוד והמבין יבין.
 

DOORBEL GIRLS/DING DONG LADIES – נשים המשדלות לקוחות פוטנציאליים באמצעות הטלפון. במקרה זה הנשים מתקשרות לחדרם של לקוחות פוטינציאליים השוהים במלונות מסוימים ומציעות את מרכולתן.
 

FALANGMEI ("אחיות מספרה") – נשים המציעות "פינוקים" מיניים במקומות מסודרים תחת כסות מתן טיפולי עיסוי, בריאות או יופי במרכזי כושר ובריאות, מכוני יופי, מספרות, בתי מרחץ, סאונות וכיוצ"ב.
 

JIENU  ("נערות רחוב" ) – נשים המשדלות לקוחות פוטנציאליים ברחובות.
 

 XIAGONGPENG ("בבקתת הפועל") – נשים המציעות את שירותיהן לפועלים המגיעים מן הכפר אל העיר הגדולה.
 
שתי הדרגות הנמוכות ביותר בסולם, מתייחסות לסחר מכר ברור של הטבות מיניות עבור תשלום או תגמול חומרי אחר. הן אינן קשורות בקשר ברור לשחיתות ממשלתית או מוצעות בתיווך הסקטור העסקי.
 
הכנסתם הממוצעת של העוסקים בזנות משתנה ובדומה לשאר העולם, נערות הליווי היוקרתיות מרוויחות יותר מהיצאנית העובדת ברחובות ומן הסתם גם בהתאם לשירות המוצע.
 
בורדל ממוצע מרוויח כארבעת אלפים יואן (RMB) לחודש מכל יצאנית העובדת בשירותו. בעל המקום מחזיק במחצית מן הסכום כאשר חלקו אמור לשמשו לכיסוי עלויות העסקה והיתר, רווח.
 
משכורתה החודשית של יצאנית המועסקת בבורדל עומד על כאלפיים ין (כשלוש מאות דולרים) לאחר ניקוי "מיסים".
 
מבלי לייגע את הקורא בתהליכים הארוכים שעבר חוק הזנות ברפובליקה העממית במשך השנים, ניתן לסכם ולומר שהעיסוק בזנות אסור בסין על פי חוק. עד שנת 1980 הקונגרס הלאומי לא הטריח עצמו כלל בנושא והשאיר את הטיפול בו לרשויות המקומיות על פי ראות עיניהם. ב- 1987 הוצא העיסוק מחוץ לחוק ומכירת שירותים מיניים כמו גם יחסים מפוקפקים עם העוסקים בזנות הוגדרו כעברה.
 
רק בתחילת שנות התשעים הפך העיסוק למושא להגדרה מעוגנת בחוק וב-1991 בלחץ קבוצות נשים לוחמניות הוטלו עונשים כבדים על העוסקים בזנות, המסרסרים ולקוחותיהם.
 
ב- 1997 הגדילה הממשלה הסינית לעשות והטילה לראשונה עונש מוות על ארגון פעילויות הקשורות בזנות, וכן הועברה תקנה כי  עובדי ופקידי ממשל יאלצו להיפרד מדרגותיהם אם יעשו שימוש בכספי ציבור לצורך החזקת פילגש "אישה שנייה".
 
לסיכום, מדיניות הרפורמות והדלת הפתוחה שהחלה בשנת 1978 הביאה לשגשוג וקידמה בסין בענפים רבים ומגוונים, ובינהם גם מקומה של הזנות לא נפקד.

 
לייבסיטי - בניית אתרים