האיסלם בסין
 
 
אוכלוסיית סין המונה כ- 1.35 מיליארד נפש, מחולקת ל-  56 קבוצות אתניות כאשר הקבוצה הגדולה ביותר הינה קבוצת ההאן, המונה כ- 91% מסך האוכלוסיה. יתר קבוצות המיעוטים, 55 בסה"כ, מתרכזות בעיקר באזורי הספר וגבולותיה הצפוניים, מערביים ודרומיים של סין. קבוצת הרוב – ההאן, חולשת על חופה המזרחי והעשיר של סין ומרבית שטחי מרכז המדינה.
 
מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין בשנת 1949, ממשלת סין עודדה ולפרקים חייבה הגירה חיובית של האן לתוך אזורי הספר ואזורים שהיו תחת שליטה אתנית מוחלטת של בני המיעוטים השונים. במרבית המקומות השינוי הדמוגרפי התקבל בהשלמה או באדישות, אולם בחלק מהמקרים הדבר התקבל ככיבוש אלים ועורר התנגדות סבילה או פעילה של המקומיים, ראה מקרה טיבט.
 
מרבית המיעוטים האתניים מאופיינים בהיסטוריה, שפה ותרבות ייחודיים, אולם בדרך כלל כל הקבוצות בסין חופפות או קרובות בזיקתן הדתית. ישנה דת אחת המתקיימת בסין ומבדילה מהותית את חבריה – האיסלם. ואכן, בקרב 55 המיעוטים בסין, ישנן 10 קבוצות של מיעוטים מוסלמיים, רובן קטנות מאוד. 3 הקבוצות המרכזיות הינן -  
 

HUI
 
החווי מאופיינים במראה סיני קלאסי והתערותם בחברה הסינית גבוהה מאוד.מקורם כפי הנראה בסוחרים ערבים ופרסים שהגיעו לסין במאות ה – 8-10 , נישאו לנשים מקומיות והיכו שורשים במקום. כיום מונים החוואי כ- 8.5 מיליון נפש.
 
"מיעוט החווי" יושב בכל ריכוזי הערים הגדולות בסין וב- 12 מרכזים אוטונומיים (כדוכמת נינגשיאה). חברי הקבוצה דוברים מנדרינית – השפה הרשמית של סין, ויחסיהם עם ההאנים בד"כ טובים מאוד.
 
המיעוט נהנה משלל הטבות של הממשל הסיני, הכוללות רשות ללדת שני ילדים (על אף מדיניות הילד האחד בסין), סובסידייה ברכישת בשר כבש ובקר (בשל איסורם על אכילת בשר חזיר), וכן היתר לפרסם ספרות איסלמית ולשפץ מסגדים. בשנת 1989 נפתחה האוניברסיטה האיסלמית הראשונה בסין, בעיר שיאן.
 
בשנת 1989, בטרם פרוץ אירועי טיאננמן,  הפגינו אלפי בני חווי בעיר בייג'ינג נגד פרסום ספר העוסק בהרגלי מין של קבוצות אתניות שונות. בספר נכתב כי התרבות המוסלמית נסובה סביב מין. הממשל הסיני קיבל את טענות החחוי ואסר על הפצת הספר בסין.
 
אולם גם בקרב החווי, המיעוט השלישי בגודלו בסין, צצו סדקים באידיליית היחסים עם ההאן. בשנת 2004 פרצו מהומות בעיר הינאן בין סינים ממוצא האן לסינים ממוצא חווי. המהומות שככו במהירות אולם רישומם טרם נמחה.
 
 
KAZAKH

המיעוט הקאזחי יושב בצפון מערב סין – בצפון המחוז שינג'יאנג – דרומית למדינת קזחסטן. מונים כ- 1.25 מיליון נפש.
מיעוט אתני זה שונה מהותית מהסינים / ההאן במראה, שפה מדוברת וכתובה, תרבות וזיקה לאומית. מרבית חברי הקבוצה עוסקים במרעה בעלי חיים, מיעוטם בחקלאות ומסחר.
ממשלות סין וקזחסטן מנהלות רומן פוליטי בשל אינטרסים משלימים – הסינים מעוניינים באספקת נפט משדות הנפט העשירים של קזחסטן, והקזחים מבקשים להקטין את תלותם ברוסיה ולהשתמש בסין לצורך העברת צינורות נפט המיועד לייצוא. הנגזרת של היחסים המדיניים הטובים בין שתי המדינות, הינה שקט ויחסי שכנות טובים בין המיעוט הקזחי בסין לבין קבוצת ההאן. הדבר בולט בעיקר על רקע המתיחות העזה השוררת בין שכניהם של הקזחים – האויגורים וההאן.
 

 UIGHUR
 
האויגורים יושבים במחוז האוטונומי שינג'יאנג (Xinjiang), המחוז הצפון מערבי ביותר בסין. המחוז גובל בפקיסטאן, אפגניסטן, טג'יקיסטאן וקזחסטאן. באזור חיים כ-20 מיליון איש מתוכם, כ-  60 אחוז הם אוייגורים, להם שפה, מסורת ומנהגים משלהם.
לאורך השנים בלטה המתיחות האתנית במחוז, על רקע טענתם של האויגורים כי הסינים מבצעים טיהור אתני סביל ע"י הגבלת הילודה של המקומיים והצבת המוני בני האן במחוז. בנוסף, השלטון הקומוניסטי הגביל את החופש הדתי ואסר קיום פולחנים דתיים רבים.  
לקראת האולימפיאדה בסין בשנת 2008, דווח על הפגנות של מספר מאות מקרב המיעוט המוסלמי האויגורי בעיר הוטן (Hotan) ובסביבותיה במחוז המערבי שינג'יאנג. המפגינים דרשו, על פי רדיו "אסיה החופשית" מהשלטונות בסין להסיר את האיסור שהוטל על כיסוי ראש לנשים, להעניק אוטונומיה רחבה יותר לאזורים בהם חיים האוייגורים ולשחרר אסירים פוליטיים.
חלק מהתנועות הבדלניות האוייגוריות מוכללות מאז 2002 ברשימת ארגוני הטרור של הממשל האמריקני ואחת מהם   East Turkestan Islamic Movement (ETIM) צוינה כמי שמקיימת קשרים עם "אל-קעידה". פעילי הארגון הכחישו כל קשר ל"אל-קעידה" וטענו, כי הם פועלים להגן רק על המוסלמים בסין מפני המשטר הסיני.
ב- 5 ליולי 2010 פרצו מהומות קשות בעיר אורומוצ'י, בירת שינגיאנג, בה 2.3 מיליון תושבים, המרוחקת 3,270 ק"מ מערבית לבייג´ינג. בגל האלימות נהרגו 184 בני אדם ויותר מ-1,680 נפצעו.
המהומות פרצו באזור השוק, מרכז האויגרים, והחלו כפי הנראה בעקבות טענות על התנגשויות על רקע אתני והריגת אויגרים שעבדו בבית חרושת לצעצועים במחוז גואנגדונג, לשם הגיעו מהגרים רבים מן המדינה בחיפוש אחר עבודה. הצבא הסיני דיכא את המהומות, ולפי שעה ניתן להגדיר המצב בשינג'יאנג כשקט מתוח.

לסיכום, שלטונות סין  מאשימים "כוחות זרים" בארגון המהומות אותן הם מכנים "פשע מאורגן אלים". לדבריהם, מאורגנות המהומות באמצעות האינטרנט ע"י הקונגרס האויגרי הלאומי, המונהג בידי רבויה קאדיר, אויגרית ילידת סין שנעצרה ב-1999, שוחררה בערבות ב-2005 והורשתה לנסוע לארה"ב לקבלת טיפול רפואי. סין טוענת כי קדיר, שיתפה פעולה עם גורמים בדלניים דתיים כדי לבצע פיגועי טרור. קדיר מצידה טענה לאחרונה כי סין מנסה לכפות מדיניות של "אסימילציה תרבותית ורדיפה פוליטית בטיבט ומזרח טורקיסטאן" וכי נוכח גורלם המשותף עם הטיבטים הם מגלים סולידאריות רבה עם מאבקם". היא הוסיפה כי כל מי אינו שבע רצון מהשלטון הסיני מוגדר כ"בדלן וטרוריסט".

יתרה מזאת, לאחרונה נשמעת הסברה כי ארגוני הג'יהאד העולמי סימנו את אוכלוסייתה המוסלמית של סין כייעד חשוב וכלי מרכזי לקידום מטרותיהם.  תזה זאת מציעה כי תוכניתם של פעילי הג'יהאד העולמי היא לארגן השתלטות שקטה מבפנים ולא לעורר מרידות או חוסר שקט העלולים להקשות על קידום התוכנית, הנמצאת לפי שעה בשלב בתולי. שלטונות סין, מצידם, הכריזו מלחמת חורמה על מפירי סדר ומחרבי שלום הציבור הללו. נסיון העבר מלמד כי לא פשוט להתעמת עם הדרקון הסיני, במיוחד עכשיו – בשנת הרקון.
 
לייבסיטי - בניית אתרים