הונג קונג – היהלום שבכתר

"מדינת ישראל הייתה ממרכזי ליטוש היהלומים המובילים בעולם מבחינה כמותית ומבחינת האיכות והמקצוענות של המלטשים". יוסי קוזי, מנכ"ל ובעלים של EGL Asia, המעבדה הגמולוגית בהונג קונג, מסביר. "אם בשנות ה-80 היו בישראל מעל 20,000 לוטשים כיום יש מתחת ל-2000. השרביט עבר להודו והיא הפכה למעצמת ליטוש היהלומים החזקה בעולם בשל סיבות ברורות של פערי שכר, עלויות יצור, תמריצים ממשלתיים ותנאי אשראי טובים. עם זאת ישראל השכילה לשמור על מעמדה כמרכז סחר. היא הייתה ונשארה אחד משלושת מרכזי הסחר הגדולים בעולם".
ישראל בולטת גם בתחום ההערכה הגמולוגית (הערכת אבני חן). במעבדה הגמולוגית של יוסי קוזי ישנו צוות גמולוגים הונג קונגי המבצע בדיקות שונות ביהלום כדי להנפיק את התעודה הגמולוגית. הם בודקים את ארבעת הקריטריונים ( 'C4The ) : צורת חיתוך (Cut), משקל (Carat), צבע (Color) ורמת ניקיון/צלילות (Clarity). בנוסף הם בודקים אם נעשו "טיפולים" באבן (שיפור של צבע וניקיון), חלק מהבדיקות נעשות באמצעות עינו המיומנת והמקצועית של הגמולוג וחלקן מתבצעות בעזרת מכשור יקר ומיוחד שפותח בארץ על ידי חברות ישראליות כמו: "שרין" ו- "OGI מערכות". כל הנתונים יחד מהווים "תעודה גמולוגית" ומאפשרים לקבוע את הערך הכספי שלו. "כיום כמעט כל יהלום, לא משנה מה גודלו, מקבל תעודה כזו", אומר קוזי, "המעבדות, נמצאות בתווך בין הסוחרים לצרכנים ומשמשות כחיל המשמר".


יתרונות בהונג קונג

תעשיית היהלומים הישראלית משגשגת בהונג קונג. כ-45 חברות יהלומים ישראליות רשומות בה. בנוסף ישנם אנשי מכירות ישראלים הנמצאים "על הקו" ,שכן מכירת יהלומים אינה מחייבת פתיחת חברה. מיכל גורדון-קרת, מנכ"לית Asia Pacific IDI (נציגות מכון היהלומים הישראלי בהונג קונג) אומרת כי "הונג קונג היא יעד היצוא השני בגודלו (אחרי ארה"ב) ליהלומים מלוטשים מישראל. כ-35% מסך כל הייצוא המלוטש של ישראל".
מכון היהלומים הישראלי IDI פתח בשנת 2007 נציגות בהונג קונג, כדי לסייע ליהלומנים הישראלים. גורדון-קרת מסבירה כי "הנציגות משמשת 'בית רחוק מהבית' עבור היהלומנים הישראלים המגיעים להונג קונג לצורך עסקיהם. היא נותנת שירותי משרד ומידע כללי על הונג קונג, מסייעת בפיתוח שווקים בה ובחלקים נוספים באסיה ומספקת מידע כללי על תערוכות, הלכי שוק ועוד". "נפח המסחר באסיה הולך וגדל וכך גם הפניות של חברות יהלומים ישראליות", מוסיפה גורדון קרת, "הונג קונג היא השער לאסיה וראשי ענף היהלומים רואים בשווקים אילו את הכיוון העתידי של ענף היהלומים הישראלי".
"נוח ובטוח לעבוד בהונג קונג", אומר אושר זריף מ- Cora International (חברת יהלומים יצרנית המתמחה באבנים גדולות ונדירות בתעשייה), "הונג קונג היא מרכז סחר פיננסי גדול מאוד, אפשר לפתוח כאן בקלות חברה, אין מיסוי על מכירה, יבוא או ייצוא יהלומים ,קל להעביר את האבנים, לכן חברות רבות מעוניינות לעבוד פה והתחרות לא קלה". יוסי חדד (ושותפו חזי נופרבר) מנכ"ל חברת היהלומים "Vision" – חברת יהלומים המוכרת מגוון רחב של יהלומים – טוען כי "אנחנו מתמודדים עם התחרות בעזרת פרסום נכון, היצע מגוון ומחיר טוב, אך אין ספק שבעקבות התחרות הרווחיות ירדה".




אמינות- שם המשחק

חברות יהלומים ישראליות בונות את המוניטין שלהן במשך שנים. חנה ציון, מנכ"לית חברת היהלומים Dehres, חברת יהלומים ותיקה העוסקת באבנים מיוחדות ונדירות, מספרת כי "אבי עסק במכירת אבני חן, עוד בשנות ה-50. הוא סחר בהן בעיקר בהודו, סרי לנקה, בורמה ותאילנד. כבר אז הוא צפה את הפוטנציאל הגלום בהונג קונג ולא הספיק לממש אותו, משום שנפטר ב-1971. בשנה זו משפחתי ואני עברנו להונג קונג ופתחנו משרד בשותפות עם אחי שנותרו בחו"ל. בשנת 1985 נפרדו דרכינו ובעלי אפרים ואנוכי הקמנו את חברת היהלומים Dehres , בה עובדים כיום גם ארבעת ילדינו. מידע, מקצועיות, ניסיון ומומחיות עברו מאב לבן במשך דורות, מסבירה ציון, דרך העבודה הישרה והנקייה שלנו בנתה את השם והאמינות שלנו".
"עם השנים חברות ותיקות בונות בסיס רחב של לקוחות קבועים ומהימנים", אומר זריף, "אולם אם מדובר בלקוח חדש, בסיום המקח עלי לבדוק את אמינותו. אני אתקשר לאנשים שאני מכיר, שאתם הלקוח עשה עסקים בעבר, כדי לקבל המלצה (Reference) כלומר לבדוק אם הלקוח עמד בהתחייבויותיו הכספיות. לאחר שאמינותו של הלקוח הוכחה, יש "מזל" משמע - העסקה חתומה וסגורה. המילה נאמרת בעברית (גם על ידי סוחרי יהלומים שאינם דוברי השפה) ומלווה לרוב בלחיצת יד. חלק מהעסקאות מתבצעות במזומן וחלקן באשראי שנע בין 30 ל-60 יום, תלוי בטיב הלקוח".

הרגלי קנייה

צ'ארלס לי, מורה מסין המתגורר בהונג קונג, מסביר "בסין הכל מזוייף, לכן הסינים יעדיפו לבוא ולקנות בהונג קונג". יוסי חדד מחברת Vision, מוסיף כי "לא רק סינים מגיעים לכאן", הלקוחות מגיעים מכל רחבי אסיה: קוריאנים, סינגפורים, מלזים, הודים, אינדונזים. הרבה אסייתים קונים יהלומים לצורכי השקעה, מאחר שהם לא מאמינים בבנקים".
בסקרים שונים על
הרגלי הקנייה שנעשו על ידי לשכת הסטטיסטיקה של סין, "דה בירס" ועוד, נראות מגמות עלייה בפלחי שוק שונים. תכשיטי חתונה ובעיקר טבעות אירוסין מהווים נתח שוק נכבד שהולך וגדל, כאמור יש פלח שוק הקונה יהלומים למטרות השקעה בלבד. אנשים אמידים מסין (נכון לשנת 2010 היו בסין יותר מ- 600,000 מיליונרים) מחפשים בעיקר תכשיטים בעיצובים יוקרתיים ומיוחדים. מסתבר שגם ההודים רוכשים בעיקר תכשיטים ושוק זה גדל בצעדי ענק.

תערוכות היהלומים

העסקאות נסגרות ברחבי הונג קונג מידי יום ביומו ובנוסף מתקיימות שלוש תערוכות גדולות בחודשים ספטמבר, מרץ ויוני אשר מושכות קונים וסוחרים כאחד. הביקוש למקום בתערוכות אלה גדל משנה לשנה. חברות היהלומים מוכרות את סחורתן בתערוכות ובודקות את הלכי הרוח בשוק. יחד עם זאת, כפי שמציין חדד "התערוכה מבחינתי נועדה לשווק את החברה ומטרתי למצוא שם לקוחות חדשים."



למכון היהלומים הישראלי (IDI) מוקצה תחום. חברות ישראליות שמעוניינות להשתתף בתערוכה תחת הדגל של IDI יכולות לבקש ביתן בפביליון הישראלי. מיכל גורדון-קרת, אומרת כי, "העיצוב והאחידות של הפביליון משדרים את עוצמתה של התעשייה הישראלית.
בתערוכה האחרונה בחודש פברואר 2012 השתתפו כשבעים חברות ישראליות, מספר שיא, תחת הדגל של IDI . עשרים חברות נוספות פעלו מחוץ לביתן מכון היהלומים".

עתיד ורוד

"הביקוש ליהלומים בסין ובהודו הולך וגדל, לעומת ההיצע. מבחינת הסוחרים המשמעות היא עלייה אפשרית במחירי היהלומים" אומר יוסי קוזי ומפרט "כמו כל ענף אחר, גם ענף היהלומים מושפע ממשברים עולמיים ומדי פעם הוא נאלץ להתאים את עצמו לפעול בסביבה משתנה".
עם זאת נראה שמעמדה של ישראל עומד איתן והייצוא במגמת עלייה כמו גם מספרן של חברות היהלומים הישראליות בהונג קונג ובסין. התחרות מאלצת את כולם לבנות את נישת השוק המייחדת אותם ולהיות יצירתיים וחדשניים.
 
מאת יפעת יהודה, מורה לערבית ועברית המתגוררת בהונג קונג. בוגרת החוג לשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזה"ת באוני' העברית, ולימודי תואר שני במנהל בחינוך באוני' חיפה. לקוח מ-
www.iasia.co.il אתר חדשות ותוכן על מדינות מזרח אסיה :סין יפן הודו וקוריאה.
 

 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים