הקהילה הגאה בסין
 
מחקרים מדעיים אשר נערכו לאחרונה מצביעים על העובדה המרעישה כי עשירית מאוכלוסיית ארה"ב מוגדרת כהומו-לסבית, או לצורך העניין אוכלוסייה גאה. חלקם אומנם מסתירים את זהותם המינית, אולם התפיסה המקובלת היום, הינה כי עשירית מאוכלוסיית העולם נוטה במובהק לכיוון המין הזהה.
 
כידוע לכל, אוכלוסיית סין הינה הגדולה בעולם ומונה יותר מ- 1.35 מיליארד נפש, ועל פי כלל אצבע זה, הרי שבסין המודרנית 130 מיליון הומו-לסבים! הכצעקתה?
 
ישנן כמה הערכות הנוגעות למספרם של בעלי הנטייה החד מינית בסין. על פי דו"ח שנערך בחסות העיתון היומי China Daily מדובר בכ- 30 מליון גאים וגאות (2.3% מהאוכלוסיה) ואילו על פי מסמכים ממשלתיים ומחקרים אקדמיים ישנם רק כ- 15 מיליון בעלי נטייה חד מינית ברפובליקה כולה. המספרים האמיתיים אינם חד משמעיים מאחר וכפי שיעידו הסינים עצמם, רבים מהם לא יצהירו בגלוי על נטייתם החד מינית. בהשוואה לאחוזים הגבוהים יותר משמעותית של בעלי נטייה דומה במדינות אחרות בעולם, הערכות אלו רחוקות מלשכנע.
 
"עדיין קשה מאד להיות הומוסקסואל בסין" מצהיר אחד הגאים על פי דיווח של ה- China Daily "תחת לחץ המשפחה והחברה, מרבית הגאים אינם מעיזים לחשוף את נטייתם המינית ובשל כך אף נאלצים לשאת את אחד מבני המין השני".
 
המילה הרשמית הסינית להומוסקסואל היא טונג סינג ליאן (Tongxinglian), פרוש המילה הוא אהבה בין בני אותו מין, ואילו במקום המינוח הרשמי והארוך, השימוש הנפוץ היומיומי בין חברי הקהילה הוא במילה "טונגג'ה" (Tongzhi)  שמשמעה בפשטות "חבר" או במילה "נוטונגג'ה" (nu tongzhi) "חברה".הלסביות להבדיל מההומוסקסואלים מכנות עצמן "להדזה" ((Lazi או "ללה" (lala) שהן בעצם הגרסה הסינית לכינוי הלטיני “lesbian”.
 
שורשיה של המסורת הסינית בכל הנוגע לאהבת גברים, בדומה למסורת היוונית, נעוצים בתקופה הפרה הסטורית. מעשיות רבות מהתקופה הקדומה (500 לפנה"ס) מתארות  את החיבה העזה שרחשו הגברים מבני מעמד האצולה זה לזה, חיבה שבעתה נחשבה מסורת מכובדת ארוכת ימים.
 
בימי שושלת האן (260 לפנה"ס – 220 לספירה) נמשכה המסורת של יחסים בי סקסואליים פתוחים. אחד מהמושגים הסיניים המוכרים ביותר בניב המנדריני לאהבה בין גברים "תשוקת השרווול החתוך" (The passion of the cut sleeve”) נעוץ באחד מן הסיפורים המיוחסים לחיבתו של הקיסר איי (Ai) לגביר המועדף עליו, דונג סיאן (Dong Xian). הסיפור מספר על דונג סיאן שנרדם יום אחד בעודו שעון על שרווולו של הקיסר, כאשר ניסה הקיסר לקום ממקומו, העדיף לקרוע את שרוולו מאשר להטריד את שנתו של יקירו.
 
מלומד סיני ידוע בשם פאן גוואנגדאן (Pan Guangdan) הגיע למסקנה שכמעט כל קיסר משושלת האן (Han) החזיק במאהב אחד או יותר. ישנם גם תיאורים של יחסים לסביים בכמה מספרי ההיסטוריה הסיניים.

ההנחה היא שההומוסקסואליות פרחה גם בימי שושלות סונג, מינג וצ'ינג (Song, Ming, Qing) ולא נרדפה בצורה בולטת, זאת בהשוואה לרדיפתם של ההומוסקסואלים באירופה הקתולית בימי הביניים.
 
ומה יחס הדת בסין המסורתית לתופעת ההומוסקסואליות? למעשה, כל הדתות הדומיננטיות בסין הקדומה הביעו את התנגדותן למערכות יחסים בין בני אותו המין אבל לא ליחסי מין בין אותו המין. הרציונל הינו כי מערכות יחסים פורשו כגורם מפריע להמשך קיום השושלת המשפחתית, בעוד שיחסי מין בלבד לא פגעו במרקם החברתי ובהמשכיות. אף לא אחת מהדתות הגדולות בסין ראתה באקטים ויחסי מין הומוסקסואליים מעשה חטא,  בניגוד בולט לעמדתן של הדתות הנוצריות.  ולראיה ,הקוד הקונפוציאני (קוד האתיקה הרווח בסין עד ימינו) אינו כולל יחסים חד מיניים ברשימת חטאיו, כל עוד האדם מבצע את מטלותיו וממשיך את השושלת המשפחתית, יחסיו עם גברים (במקרה זה מוזכרים יחסים הומוסקסואליים בלבד) הם עניינו הפרטי ואינם מעניינה של החברה.
 
עם כינון הרפובליקה העממית של סין בשנת 1949, מבחינה משפטית, הומוסקסואליות היוותה את אחד מהסעיפים אשר הגדירו את המונח "חוליגניות". כמו כן, הומוסקסואליות סווגה רישמית כמחלת נפש. בהתאם, עד לסוף שנות ה- 90 של המאה ה- 20 קשה לאתר התייחסות רשמית של הממשל לתופעת ההומסקסואליות בסין, כאשר לכאורה לא התקיימה בסין קהילה גאה תחת השלטון הקומוניסטי, טענה אשר יש להניח שגויה מהיסוד. 
 
בתחילת שנות ה- 2000 המושג "חוליגניות" (אשר כאמור הכיל את ההומוסקסואליות כאחד ממרכיביו) הוסר מהגדרות החוק הפלילי , וב- 20 לאפריל 2001 הוצא מסיווג מחלות הנפש המוכרות בסין. ההשלכה המיידית הינה כי היום הוסקסואליות מותרת בסין על פי חוק.
 
האם סין הפכה להיות מובילת דרך ביחסיה עם הקהילה הגאה? הדעות חלוקות. על אף שלא קיים כל חוק בסין האוסר על הומוסקסואליות או על יחסים חד-מיניים בכלל, הרשויות הסיניות עדיין מסרבות בכל תוקף לתמוך בזכויות הגאים או לקדם סוגיות בעלות אופי גאה, בתחומי ממון וירושה למשל. כמו כן, נישואים חד מיניים אסורים בסין כברוב מדינות העולם, אולם הקהילה ההומו-לסבית מקדמת בשנים האחרונות קמפיין בזכות נישואין חד מיניים.
 

Beijing's 'happy couples' launch campaign for same-sex marriages (Photo by Ling), February 2009. Courtesy of Tong Yu, Xu Bin. http://www.uschina.usc.edu/w_usci/showarticle.aspxarticleID=14740&AspxAutoDetectCookieSupport=1

הקהילה הגאה כבר איננה מוקצית בסין, וכיום ניתן למצוא בערים הגדולות כדוגמת שנגחאי, בייג'ינג, גואנגג'ואו שנג'ן ואפילו בערים הקטנות הנידחות יותר, מועדונים, בתי תה, סאונות ומרכזי תמיכה שקמו בלעדית לשרת את חברי הקהילה, בדומה להתפתחות הסצנה ה"עליזה" בשאר מדינות העולם.  כמו כן, קיימים בסין אתרי מפגש פורמליים פחות כדוגמת פרקים ציבוריים, בתי רחצה, קניונים וכמובן שירותים ציבוריים.
 
חשוב לציין כי האינטרנט היווה פריצת דרך משמעותית בפעילות הקהילה הגאה בסין, עם מאות ואלפי אתרים פרטיים וקבוצתיים המציעים שירותי ייעוץ ותמיכה לחברים. למרות שחדשות לפרקים פושטת המשטרה וסוגרת אתרים, עדיין נשאר האינטרנט כלי חשוב המשמש את הקהילה.
 
בשביל לסבר את האוזן ולהמחיש כמה התקדמה סין בהיבט של פתיחות לקהילה ההומו-לסבית, כדאי לספר כי בעוד שבשנת 2004 בבייג'ינג המשטרה אסרה על קיום אירוע או עצרת של הקהילה, הרי שבשנת 2009 נערך בסין בפעם הראשונה "שבוע הגאווה" בעיר שנגחאי. האירוע כלל סרטים, הצגות, דיונים ומצגות בעניין הקהילה ההומו-לסבית בסין.
 
קבלה מחד ואפלייה קשה מנגד מתארים היטב את התחושה הרווחת בימינו בסין כלפי נטייה חד מינית על כל גווניה אך נראה שסין צועדת לקראת מודל פתוח ומקבל, כמקובל במדינות המערב.  
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים