חטיפת תינוקות זכרים בסין

 

השבוע האחרון הוכתר כשבוע מוצלח במיוחד עבור משטרת מחוז פוג'ואו, אשר הצליחה לשים את ידיה על ראשי כנופיית  חוטפי תינוקות זכרים מכל רחבי סין. 28 תינוקות זכרים חולצו מבית מסתור בפוג'ואו, ו- 11 איש נעצרו מיידית באשמת חטיפה.

 

מדוע רק תינוקות זכרים? מאיפה הם הגיעו ולמה דווקא למחוז המזרחי פוג'ואו?

 

בכדי להבין את המניעים למעשה נפשע זה, שומא עלינו להתחיל בסקירה היסטורית קצרה.

 

בשנת 1978, עם חילופי הגברא בראשות המפלגה הקומוניסטית בסין, תם עידן ההסתגרות הפוליטית והכלכלית של המדינה המאוכלסת בעולם וסין יצאה לדרך חדשה. לצד רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כלכליים ומסחריים, הוחלט בסין לראשונה בתולדותיה לפעול לטובת צמצום הילודה והאטת קצב גידול האוכלוסין, מתוך חשש כי יגיע הרגע בו סין לא תוכל להאכיל ולכלכל את כל אזרחיה.

 

וברוח חדשה זאת, בשנת 1979 פתחה ממשלת סין בקמפיין שכותרתו "לדחות, לחכות, לצמצם", דהיינו – להתחתן מאוחר יותר, להיות נשואים זמן רב יותר עד הולדת ילדים ולהביא לעולם פחות ילדים. החוקים החדשים התירו למרבית אוכלוסיית סין להביא לעולם ילד אחד בלבד, כאשר ההענשה על הולדת ילד נוסף הייתה חמורה ביותר. משפחה עם שני ילדים לא הייתה זכאית לשירותי חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה בשירות המדינה וכיוצא בזה. היוצאים מן הכלל היו 8% מאוכלוסיית סין, המוגדרים כמיעוטים אתניים, אשר קיבלו היתר לשני ילדים. במיקרים קיצוניים בלבד של משפחות כפריות המתפרנסות מחקלאות אשר להן שתי בנות, ניתן היתר לניסיון אחרון להולדת בן זכר.

 

30 שנה של מדיניות "ילד אחד" יצרו שינויים אדירים במודל המשפחה הסינית ואף בחברה הסינית. לא עוד משפחות גדולות, לא עוד חברה צעירה עם אחוז גבוה של ילדים כפי שמוכר במדינות המפתחות, לא עוד חלוקה שווה בין בנים זכרים לבנות נקבות. 

 

באופן מסורתי, בסין ישנה העדפה תרבותית להולדת בנים זכרים, זאת משום שהם נתפשים כמתאימים יותר לפרנס את המשפחה, לתמוך בהורים מבוגרים ולהמשיך את העסק המשפחתי, בעוד שהבנות מצטרפות למשפחה של בעליהן לאחר החתונה. בגלל החוק המתיר להביא לעולם צאצא אחד בלבד, העדיפו זוגות רבים להפיל עוברים ממין נקבה לאחר בדיקות האולטרה-סאונד המגלות את מין העובר ולא לעבור על החוק ולהוליד ילד שני. בשוליים הייתה ועודנה קיימת גם תופעה של הריגת או נטישת בנות נקבות לאחר הלידה. בתי היתומים בסין מלאים בבנות, אולם קשה לאתר בהם בנים זכרים. הפער בין מספר הגברים והנשים גדול במיוחד באזורים הכפריים. ב-1982 היחס בין ילודת בנים לבנות היה סביר ועמד על 108 בנים על כל 100 בנות, אולם בשנת 2000, הפער התרחב ל-117 בנים על כל 100 בנות. במחוזות הדרומיים האינאן וגואנגדונג היחס חמור אפילו יותר: 130 בנים על כל 100 בנות.

 

הבעייתיות בחוסר האיזון במספר בין שני המינים  מובהקת. ראשית, הצפי הוא כי בשנת 2020 אוכלוסיית הזכרים הרווקים בסין תגיע ל- 40 מיליון נפש. מעבר לתסכול ולכעס, ישנו בהחלט חשש כי הצורך הטבעי להתחתן ולהביא ילדים לעולם יוביל לתופעות של חטיפת נשים וזנות. סחר בנשים ובילדים הפך לבעיה לאומית בסין. על פי נתונים רשמיים, בין השנים 2003-2001 המשטרה הצליחה לשחרר כ-42 אלף נשים וילדים שנחטפו. פרשנים טוענים שנתונים אלה הם רק קצה הקרחון. רבים מהחטופים נמכרו לצורכי נישואין, שיעבוד מיני או כדי לשמש כבנים למשפחות חשוכות ילדים.

 

גם בתום העשור הראשון של המאה ה- 21 תינוקות זכרים הינם עודם מצרך מבוקש מאוד, אשר מתומחר בסכומים גבוהים במיוחד. התינוקות החטופים הגיעו מכל רחבי סין ובעיקר מפרובינציות עניות יחסית במערב המדינה. קהל היעד או פרופיל ההורים המאמצים (אשר בד"כ אינם מודעים לעובדה כי תינוקם נחטף ולא נמסר) הינו משפחות עשירות, המרוכזות במזרח המדינה במחוזות המפותחים והמתועשים. פוג'ואו, המחוז הקרוב ביותר לטאיוואן, נהנה ממספר המיליונרים הגדול ביותר בסין למחוז ועל כן אין פלא כי הילדים רוכזו בו.

 

האירוע האחרון אומנם הסתיים בסוף טוב, אבל מן הראוי לציין כי 2 תינוקות נפטרו ממחלה שלא טופלה בעת השבי. הערכות ממשלתיות מדברות על כך שכפי הנראה כנופיית החוטפים הזאת הינה רק אחת מני רבות. הממשל הסיני עושה כל שביכולתו למגר התופעה, ויש לקוות כי ההצלחה המשטרתית הנוכחית תסייע ותהווה פריצת דרך בחקירות הבאות.

 

לייבסיטי - בניית אתרים