עשרה סנט במטבע Q: טובין וירטואלי וגיימינג בסין

בחציו המערבי של כדור הארץ, כמעט שלא ניתן יהיה למצוא אדם אחד שלא שמע על מארק צוקרברג, נושר אוניברסיטת הרווארד בן 27, והמיליארדר הצעיר ביותר החל משנת 2008. לעומת זאת, רבים וודאי אינם יודעים מיהו מַה חוּאַה-טֵאנג (Mǎ Huàté לג. מַה, הידוע בכינויו פּוֹנִי מַה ("מַה" במנדרינית הוא "סוס"), מדורג במקום ה-13 בדירוג עשירי סין עפ"י פורבס ng), מהנדס מחשבים בן 40, בוגר אוניברסיטת שנג'ן, שהפך למליארדר "רק" בגיל 39 המופ (2011) ומכהן כיום כיו"ר חברת האינטרנט הסינית טֶנסֶנט (בשבילנו Téngxùn ,Tencent בסינית), אותה הקים עם ארבעה מחבריו ללימודים בשנת 1998.
 
התחלה בהשפעה ישראלית – OICQ
טנסנט החלה כחברה המספקת שירותי אי-מייל ופיתוח אתרי אינטרנט. באופן מפתיע, ההשראה להצלחתה של טנסנט באה מישראל. בשנת 1996, כשעוד עבד כשכיר בחברת תקשורת ביפרים סינית, נשלח מה להשתלמות בארה"ב, שם נתקל בתוכנת ICQ הישראלית. מה התרשם מהרעיון, ובעקבות הצלחת שירותי הביפרים בסין אז, ועקב העובדה כי ל- ICQ הפופולרית לא היתה עדיין גרסה סינית – החליט להעתיק אותו. בשנת 1999 החלה טנסנט בהפצת תוכנת המסרים המיידיים החינמית הראשונה בסין, שהצלחתה המסחררת בקרב הסינים איפשרה את גדילתה המטאורית של החברה. שמה הראשוני של התוכנה וכן גם שמו של הסטארט-אפ של מה וחבריו נשמע מוכר OICQ: Open ICQ ,אולם, בעקבות הפסדה של OICQ בתביעת בעליה של ICQ – חברת AOL האמריקאית, שונה שם החברה לטנסנט, והתוכנה ידועה בשם QQ החל משנת 2000.
כיום, טנסנט היא חברה ציבורית אשר שוויה נאמד בכ-284.3 מיליארד דולר (נכון לינואר 2012). החברה אשר נסחרת בבורסת הונג-קונג היא למעשה חברת האינטרנט המובילה בטריוּמווירַט (השלישיה השלטת) של חברות האינטרנט הגדולות בסין TABTencent, Alibaba, Baidu וחברת האינטרנט השלישית בעולם. מעל ל-700 מיליון משתמשים פעילים מחבבים את הפינגווין הקורץ וחובש הצעיף המזוהה עם QQ .QZone של טנסנט (מעין הכלאה בין טוויטר לפייסבוק) היא הרשת החברתית השניה בגודלה בעולם, אחרי פייסבוק (החסומה בסין), עם מעל ל-500 מיליון משתמשים רשומים.

 

 
מיקרו-חדשנות כאסטרטגיה תחרותית
אך כאן עוד לא תם סיפורה של החברה הסינית, שסוד הצלחתה טמון דווקא ביכולתה הפנומנלית להוות fast follower, כלומר, ליישם בהצלחה מרשימה אסטרטגיית פיתוח מוצרים ושירותים המכונה 'גם אני' (me too). בעולם השיווק המערבי נחשבת אסטרטגיה זו (לעיתים בטעות ככל הנראה) פחותה מחדשנות מקורית, והיא מאופיינת בהצעת מוצרים או שירותים הקיימים כבר בשוק, באריזה שונה.
יכולת מופלאה זו של טנסנט לאימוץ והטמעה מהירה של מוצרים קיימים, העלתה ביקורת קשה כלפיה מצד מתחריה המערביים והסינים כאחד, ביקורת המזכירה את היחס למיקרוסופט של ביל גייטס בשנות ה-90 המוקדמות. המתחרים מאפיינים, כמובן, יכולת זו כחקיינות גרידא.



                                                                                                                                                     
הגדילו לעשות שניים מממתחריה הסינים של טנסנט, ובראשם וואנג ז'ידונג (Wang Zhidong), מייסד האתר הסיני Sina וצ'ארלס ז'אנג (Charles Zhang) – מנכ"ל האתר  sohu.com – שתקפו בחריפות רבה את טנסנט ואת מייסדה מה. וואנג אף כינה את מה בפומבי "מלך הפלאגיאט". ביולי 2010, התפרסם שער פוגעני ביותר במגזין China Computer World שבו נראה הפינגווין החביב, סמלה המסחרי של QQ, דקור בסכינים ומדמם. בכתבה עצמה הואשמה טנסנט בהיעדר יצירתיות ובאגרסיביות הרסנית כלפי מתחרותיה הקטנות. טנסנט איימה בתביעה על השימוש הגס בסמלה המסחרי והמגזין נסוג והתנצל על השער וכותרתו הפסולים.
אם כי יש גם מידה של אמת בטענות המופנות כלפי טנסנט (אפילו הלוגו של QQ מזכיר במקצת לוגו של מוצר אחר), פוני מה מעדיף לכנות יכולת זו "מיקרו-חדשנות", היינו, היכולת להטמיע ולהתאים מוצרים מוצלחים לגרסתם המקומית המושלמת, אסטרטגיית החדשנות שאיפשרה לטנסנט לצמוח למימדיה העצומים. בצדק טוען מה לגבי הביקורת המוטחת כלפי טנסנט, כי גם גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט "שואלות", מעתיקות ומשנות מודלים מוצלחים של תוכנות או רעיונות עסקיים זו מזו.

 
אווטארים וגיימינג במטבעות וירטואליים
מכאן, החלה התפתחות מפתיעה גם בתחום הגיימינג. טנסנט העתיקה בהצלחה מרובה מודל הכנסות מקוריאה שהשפעתו על הפוטנציאל העסקי של שוק הגיימינג העולמי מרחיקת לכת. הצלחתה של QQ בקרב המשתמשים הסינים היא זו שהביאה לשימוש במודל הכנסות באמצעות מטבע   Q coin – המטבע הוירטואלי של טנסנט. מטבע Q שווה בערכו ליואן אחד, נקודת Q שווה בערכה לעשירית יואן. ניתן לקנות מטבעות ונקודות Q באמצעות כרטיס אשראי באתרpay.qq.com  או כרטיסי Q בתשלום מראש/פּרי-פּייד בחנויות נוחות כמו 7-11 (seven eleven).
בשנת 2002, שירותי המסרים המיידיים החינמיים באינטרנט הפכו לכה פופולריים, בעיקר בקרב סטודנטים סיניים, שפתחו עשרות חשבונות חדשים ביום במטרה להשיג מספר חשבון QQ מבוקש. המערכת צברה מיליון משתמשים רשומים חדשים כמעט מדי יום. שרתי טנסנט כמעט קרסו. ואז החליט מה להגביל את השירותים החינמיים ולאפשר רישום למשתמשים חדשים רק לשירות בתשלום באמצעות הטלפונים הסלולריים. ההחלטה התגלתה כטעות עסקית שהביאה לתפנית מפתיעה במודל העסקי של טנסנט ולצמיחה נוספת.
כצעד של מחאה על ההגבלות שהטילה טנסנט על השירות החינמי, משתמשים רבים של QQ עזבו את השירות ועברו למתחריה ההולכים ומתרבים של טנסנט. מה הבין מיד כי כדי לא להפסיד את משתמשיו עליו להחזיר את השירות החינמי למתכונתו הקודמת, אך עקב כך היה עליו להטמיע מערכות ושירותים חדשים שיניבו הכנסות ויאפשרו את המשך השירות. בשנת 2003 החלה ההשקה של הפורטל QQ.com וכן כניסה לתחום המסחר האלקטרוני בתחרות ישירה עם Alibaba, אתר המסחר האלקטרוני הגדול בסין.
הניסויים הראשונים במכירת סחורה וירטואלית של טנסנט היתה במכירת אווטארים (דמויות וירטואליות המייצגות את המשתמשים), בגדים וקישוטים וירטואליים אחרים המיועדים להתאמה אישית וייחודית של האווטארים בפורטל .QQ.com באמצעות מכירת האווטארים, בדק מה לראשונה את המודל העסקי הקוריאני של מכירת טובין וירטואלי ונמצא כי הוא מתאים גם לצעירים סינים המוכנים להשקיע סכומים קטנים, נאנו-תשלומים, בבניית דמותם הוירטואלית בפורטל.
טנסנט בחנה בזהירות את תחום הגיימינג. מתוך צפייה בחברות סטארט-אפ סיניות כמו שאנדה אינטראקטיב  (
Shanda Interactive) ונֶטאיז (NetEase), כיום חברות ציבוריות ציבורית המונפקות ב-NASDAQ, שייבאו משחקים ממפתחים קוריאנים ואמריקאים או פיתחו משחקים בעצמן- הסתבר, כי גם בקרב הגיימרים הסינים קיימת נכונות רבה לשלם סכומי כסף קטנים (נאנו-תשלומים) עבור סחורות וירטואליות במשחקים. בשנת 2007 נכנסה טנסנט באופן משמעותי לתחום הגיימינג, וב-2008 משתמשי תוכנת המסרים המיידים QQ יכלו (במספר לחיצות כפתור) להפעיל משחקי יריות או משחקי תפקידים פופלריים של Nexon הקוריאנית, שהותאמו לשוק הסיני.
                                                                                                                                                                        
 



נוסחה מנצחת
שילוב המשחקים בתוכנת המסרים המיידים הוכחה כנוסחה מנצחת. טנסנט עברה את מתחרותיה ושולטת כיום ב30% משוק משחקי האונליין הסיני, נטאיז 16%, שאנדה 12%. לא רבים במערב יודעים אך משחק החווה המצליח הראשון Happy Farm, ששימש השראה למשחקי חוות ידועים אחרים (כמו FarmVille  של זינגה) הופיע לראשונה בפורטל המשחקים של טנסנט (שמו שונה ל- QQ Farm). יתרה מזאת, ארבעה מתוך חמשת משחקי האונליין הפופולרים ביותר באינטרנט קפה בסין הם של טנסנט.
לבסוף, כ-80% מהכנסותיה של טנסנט – מעל 3 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 – נגזרו במישרין מטובין וירטואלי, 60% מהן בתחום הגיימינג. המדובר בעלייה של 37% מסך ההכנסות ב-2010 כולה. התחזיות לשנת 2012 מדברות בבירור על עליה נוספת. יהיה מעניין לדעת מהי מידת האפקטיביות של מודל מנצח זה במדינות מערביות ובכלל זה במחוזותינו.
 
http://www.iasia.co.il/wp-content/plugins/wp-spamfree/img/wpsf-img.php 
מאת עינת כהן,  מנהלת בחברת הייטק, בעלת תואר שני ביזמות וחדשנות מאוניברסיטת סווינבורן ,ממלבורן, אוסטרליה ובימים אלה מסיימת תואר שני נוסף בלימודי מזרח אסיה, במגמת יפן, באוניברסיטת חיפה. בזמנה הפנוי היא כותבת  באתר    www.iasia.co.il אתר המוקדש לאזור מזרח אסיה ולארבע המדינות הדומיננטיות ביותר בו - יפן, קוריאה, סין והודו - ממזרח למערב
לייבסיטי - בניית אתרים