רישום האוכלוסין בסין – שיטת ההוקואו

 
האם סין משחררת את הרסן ונותנת את האור הירוק לנדידת העמים הגדולה בהיסטוריה?

מספר גדול של מומחים בסין טוען כיום כי יש צורך לבטל לאלתר את שיטת רישום האוכלוסין (המקנה תעודת תושב, להלן "הוקואו",  פנקס קטן בצבע חום, בו רשומים פרטיו האישיים של האדם) של אזרחי סין, זאת בשל האפליה שהיא יוצרת כנגד תושביה הכפריים של סין, ובמיוחד אלו מהם שמהגרים לערים הגדולות בחיפושם אחר פרנסה. שאלת השאלות הינה כמובן מה תהיה תוצאת ביטול שיטת תעודת התושב של האזרחים? בכדיי שנוכל לנסות להתמודד עם שאלה זאת ולאפיין ולנתח תהליכים חברתיים ודמוגרפיים בחברה הסינית, ראשית שומא עלינו להבין מהי למעשה שיטת ההוקאו ומדוע היוותה כלי כה מרכזי בהשלטת ואכיפת מערכת החוק והסדר הציבורי בסין.

הממשלה הסינית מיישמת מאז שנות ה-50 שיטת רישום אוכלוסין המכונה שיטת ההוקואו. לפי השיטה, כל אדם מקבל תעודת זהות אשר משייכת אותו למקום הספציפי בו הוא נולד. הפרט אינו רשאי לעבור ולהתגורר במחוז אחר ללא קבלת היתר מהשלטונות, אם עבר הוא מאבד את זכויותיו לדיור, חינוך ולשירותי בריאות ועליו לממן זאת מכספו. שיטה זאת איפשרה למעשה לשלטונות הסיניים לשמר על מאזן דמוגרפי קבוע פחות או יותר, ומנעה הגירה המונית מהאזורים העניים יותר למרכזי הפיתוח.

החל משנת 1978, עם כינון מדיניות הדלת הפתוחה והרפורמות, החל תהליך של הגירת כפריים וחקלאיים מאזורים מרוחקים במדינה לאזוריה המתועשים של סין, בעיקר ברצועת החוף המזרחית של סין. בעיר שנג'ן למשל, אשר הייתה כפר דייגים קטן עד לפני 32 שנה, 90% מהאוכלוסיה הינם מהגרים.

איך זה עובד היום בשטח? חברה גדולה אשר מעוניינת להעסיק עובדים (דרג בכיר ודרג זוטר כאחד), חייבת להוציא עבורם תעודת הוקואו של המקום. סטודנטים יכולים להישאר בעיר בה סיימו לימודיהם ולזכות בתעודת תושב. סטודנטים סינים השבים לסין מלימודים בחו"ל יכולים לבחור בכל תעודת תושב שיחפצו בה.

אבל המסה הגדולה של המהגרים – אותם פועלים קשיי יום אשר נודדים לבד או עם משפחתם, אינם זכאים להוקואו חדש. כתוצאה מכך שירותי הבריאות והחינוך להם הם ובני משפחתם זכאים מוגבלים מאוד. על כן, נשמעים בסין כיום קולות רבים הקוראים לביטול אותה שיטת רישום אוכלוסין.

השאל הגדולה היא מה יקרה ביום שלאחר ביטול שיטת ההוקואו?

הטענה המרכזית הינה כי קשה מאוד לאפשר תנאי חיים סבירים ושירותים בסיסיים ל- 1.35 מיליארד איש, אם אין פיקוח או יכולת לשלוט על מיקומם הגיאורפי. הערים בסין אינן ערוכות מבחינת התשתיות לקליטת מאות מיליוני מהגרים פוטנציאלים, בעיקר בהיבטים של מגורים, אינסטלציה, חשמל, בתי ספר, שירותי בריראות וכו. באם שיטת ההוקואו תבוטל מבלי לייצר שיטה חלופית, תווצר למעשה בעיה חדשה חמורה פי כמה וכמה מהבעיה המקורית, דהיינו – ערי "שאנטי", אותן ערי ענק בהן התושבים מתגוררים בתנאים תברואתיים לא אנושיים.

ראש ממשלת סין, וונג'יה באו, הכריז לאחרונה כי סין תשפר את מנגנון ההוקואו ותצעידו לרפורמות חדשות, על מנת להשוות את מעמדם של המהגרים החדשים לתושביה העירוניים של סין. אבל יש לציין כי הרפורמה המוצעת מתייחסת למי שכבר היגר למעשה, ולא מעודדת הגירה נוספת.

בחודש ינואר 2010 הכריז הקונגרס הסיני כי בערים קטנות ובינוניות עם אוכלוסיה של פחות מ- 500,000 נפש, המהגרים הכפריים יוכלו להשתקע וליהנות מתנאים סוציאלים זהים לשל התושבים המקוריים של הערים. רפורמה זאת, חשובה ככל שתהיה, לא פותרת את בעייתם של המהגרים אשר התיישבו בערים הגדולות של סין, שם בדרך כלל מצויה גם הפרנסה.

החל מתחילת 2011 תושבים קבועים בערים, דהיינו – בעלי הוקואו מקומי, רשאים לרכוש שתי דירות מקומיות, אולם מהגרים אשר אינם אוחזים בהוקואו המקומי יכולים לרכוש דירה אחת בלבד, אפילו אם מצבם הכלכלי מאפשר השקעה נוספת בנדל"ן. 
לסיכום, שיטת רישום האוכלוסין הסינית משמשת כמעין "סכר" בלתי נראה שתפקידו לווסת את גלי ההגירה הפנימיים במדינה ולבקר על זרימתם. הדעות חלוקות באם הניסיון לבטל את שיטת רישום האוכלוסין יביא לפתרון הבעיה החברתית והכלכלית שנוצרה עבור המהגרים ומשפחותיהם. יש להניח כי רק כאשר הפערים בתנאים ובהזדמנויות הקיימים בין המחוזות השונים במדינה יצומצמו, תפסקנה או לכל הפחות תפחתנה התופעות של הגירה לערים הגדולות.


 
 
מאת יעל טראו
לייבסיטי - בניית אתרים