העתיד כבר שם – עיר הידע בגואנגג'ואו

דמיינו לכם שמים כחולים נוסח שווייץ, אנשים יפים החיים בהרמוניה, משפחות מאושרות ודור העתיד שעוד כמה עשרות שנים יוביל את עולם המדע והטכנולוגיה לשיאים חדשים. דימויים אלה ודומים להם נגלים לעינינו בעודנו מרפרפים בחוברת קידום מיזם חדש של גופים עסקיים וממשלתיים מסין ומסינגפור.

עיר הידע בגואנגג'ואו היא פרויקט חדש שיזמו המשרד לפיתוח אזורי גואנגג'ואו וחברת סינגברידג' (Singbridge) מסינגפור, המתמחה בפיתוח עירוני בדגש על שמירת איכות הסביבה ושיפור רמת החיים של התושבים.

ב־20 ביוני 2012, אירחה לשכת המסחר ישראל-אסיה משלחת מסין שהגיעה על מנת לקדם פרויקט ייחודי זה ולהזמין גופים וחברות ישראליות מתחומי הטכנולוגיה, המו"פ וההייטק לשים את פעמיהם ולפתוח נציגות באזור, שעוד 20 שנה ישמש מודל לחיקוי לערים ברחבי התבל. באירוע נכחו נציגים של חברות ישראליות מתחומי הקלינטק (טיהור אוויר ומים), ביוטק, והאנרגיה החלופית לצד גופים נוספים מתחומי התעשייה והמסחר.

עיר הידע והמדע (Guangzhou Knowledge City (GKC תוקם במרחק של כ־35 ק"מ ממרכז העיר גואנגג'ואו, לפי כמה מעקרונות תורת הפנג־שואי המתחשבים בכיווני רוח, בהימצאות מקור מים ובמאפיינים טופוגרפיים אחרים. במקום יוקמו אזורים שיתמכו זה בזה ויענו על צורכי האוכלוסייה המקומית, שצפויה להגיע ל־77 אלף תושבים בשלבים ראשוניים של הפרויקט. האזורים יכללו: תעשיית הייטק, מו"פ, מסחר, קריית חינוך ומדע, אזור בילוי ותרבות ועוד. השאיפה של היזמים היא ליצור כ־35 אלף משרות לאוכלוסייה המקומית, שצפויה להגיע מאזורים אחרים בקרבת דלתת נהר הפנינה (Pearl River) וערים סיניות בעלות רמת חיים גבוהה. בנוסף לזה, בעזרת חבילת תמריצים אטרקטיביים של הממשל המקומי, יש כוונה למשוך לאזור חברות רב-לאומיות עם צוותים מקצועיים שיתרמו להטרוגניות של האוכלוסייה המקומית ויקדמו את סין עוד צעד קטן אל עבר התואר "מעצמת הייטק עולמית".

התמריצים והשירותים לחברות זרות יכללו בין השאר סיוע ברישום החברה בסינגפור וליווי מקצועי עד לפתיחת סניף רשמי ב GKC; 50% הנחה על מס חברות ב־5 השנים הראשונות; תמיכה כלכלית בהשכרת שטח משרדי בגובה של 30% מעלות ההשכרה; 5% מהוצאות החברה על מו"פ יסובסד על ידי הממשל המקומי; הצוות המקומי יזכה להטבות בהתאם לנהלים חדשים.

אחד הנושאים שיקבלו תשומת לב מיוחדת בעיר הידע בגואנגז'ואו הוא הקניין הרוחני. יזמים רבים חוששים להגיע לסין עם טכנולוגיה חדשנית בגלל העתקות וזיופים של גורמים מקומיים. במקום תוקם נציגות של משרד מדיני לענייני קניין רוחני (State Intellectual Property Office – SIPO) הכוללת צוות מקצועי ואדמיניסטרטיבי של יותר מ־2,000 איש, שיסייעו ברישום פטנטים ובהגנה על קניין רוחני. העובדה שזו תהיה הנציגות הראשונה של המשרד מחוץ לבייג'ינג מדגישה את החשיבות שהממשל המקומי מעניק לנושא רגיש זה.
נוסף לכל מה שצוין לעיל, העיר תתפאר במערכת תחבורה ציבורית מתקדמת ומתוכננת לפי מיטב המסורת הסינית. בתוך כך, יושק קו רכבת תחתית חדש ממרכז העיר ורכבת מהירה שתעבור במרכזים תעשייתיים באזור דלתת נהר הפנינה כמו שנז'ן (Shenzhen) ודונגואן (Dongguan), כמו כן יושקעו משאבים בפיתוח תחבורה ציבורית פנים עירונית. לפי תכנית המתאר יושם דגש ניכר על נושא השימור הסביבתי. יוזמי התכנית מבטיחים "עיר ירוקה" המשתמשת במקורות אנרגיה אלטרנטיביים ופועלת לצמצום אפקט החממה. העיר תורכב מבניינים שיוקמו בהשקעה מינימלית של מקורות אנרגיה, והתחבורה תהיה ברובה חשמלית.

לאלו מאתנו שכבר התגוררו בסין תקופה ארוכה אולי קצת קשה להאמין שאנו עומדים בפני תפנית משמעותית ביחס הממשל לנושא איכות הסביבה. אמנם לאחרונה המגמה החלה להשתנות, אך עם זאת אכיפת נהלים ויישום מדיניות חדשה עדיין בתחילת דרכה. דוגמה טובה לכך היא העיר הירוקה שעתידה להיבנות בטיאנג'ין ( כחלק מפרויקט דומה של סינברידג' וממשלת סין). התכנון מעורר השתאות, העיר תכלול מערכות מחזור פסולת, תסתמך על מים מותפלים וחלק ניכר מהאנרגיה יגיע ממקורות חלופיים. עם זאת, כבר עתה ניכר שיש כמה נושאים שלא הובאו בחשבון. כבישים רחבים הנמצאים היום בתהליך בנייה ישרתו מאות ואלפי כלי רכב פרטיים, אשר יוכלו לנסוע באין מפריע במהירות מופרזת וייתכן שיפגעו בהרמוניה של תושבי המקום. התניידות באופניים ובכלי תחבורה ציבוריים כנראה תוזנח לטובת סמל סטטוס של מעמד ביניים חדש.

העיתון South China Morning Post דיווח כי מטרות העיר הירוקה לא יושגו לא בטווח הקצר ולא בטווח הביניים עקב רמת זיהום אוויר גבוהה באזור. מאז 2008 מספר רב של מפעלים הועברו מבייג'ינג לאזור דרום טיאנג'ין. נכון להיום, רמת הפחמן החד חמצני (CO) גבוהה פי 12 מהתקנים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי ורמת הגופרית הדו-חמצנית (SO2) גבוהה פי 30.

תכנון פרויקטים בסדר גודל כזה דורש תשומת לב רבה, התחשבות בגורמים שונים ותיאום מופתי בין גורמי שלטון שונים. בטווח הרחוק ערים מסוג זה נראות מבטיחות מאי פעם, ועל הממשל המקומי ויזמי הפרויקט לוודא שכבר בשלבים ההתחלתיים תהיה היצמדות לעקרונות מנחים של רעיון היסוד ומימוש היעדים שהוצבו.

עיר הידע בגואנגג'ואו היא ללא ספק פרויקט שאפתני, וכבר בתחילת דרכו משך את תשומת לבן של 108 חברות מתוך רשימת ה־500 Fortune. אולי זה הזמן עבור נציגים ממעצמת הסטארט־אפ הקטנה להבטיח לעצמם מקום של כבוד במה שעתיד להפוך לעיר סינית שלא הכרנו.



בורה שניטמן, בוגר לימודי מזרח אסיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בעל MBA  בתוכנית הבינלאומית של אוניברסיטת חיפה. כיום עובד כפרילנס, כותב ויועץ לענייני סין באתר www.iAsia.co.il 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים