טאייפה - עיר מפתיעה

 

טאייפה היא עיר הבירה של הרפובליקה הסינית, הידועה יותר בשמה טאיוון. למה רפובליקה סינית, תשאלו, אם יש כבר סין אחת? כמו פצעים שלא הגלידו מאז ימי מלחמת העולם השנייה, החלוקה של סין וטאיוון היא מאותם קונפליקטים שמפרנסים דורות של פוליטיקאים ומשכיני שלום מטעם. כאשר הקומוניסטים של מאו טסה-דונג דחקו את רגלי צבא הלאומנים מן היבשת, צ'יאנג קאי-שק אסף את שארית חייליו ונסוג ב-1949 לטאיוון, הידועה גם בשם "האי היפה", כינוי שניתן לה במאה ה-16 על ידי המלחים הפורטוגלים שעברו ליד האי. מאו הכריז על הקמת הרפובליקה העממית הסינית ב-1949 ומאז שתי הישויות התנהלו באופן נפרד.

 

                                                   

   

 

טאייפה היא לא עיר שמופיעה באופן טבעי במסלול הטיול של אנשים שנוסעים לאסיה. אמנם פוליטיקאים טאיוונים אוהבים לדבר על טאיוון כסוד התיירותי הכי שמור באסיה ויש בזה משהו – טאיוון בהחלט מצדיקה את שמה "האי היפה", אך טאייפה היא עיר לא יפה במיוחד. עם זאת, אין זה אומר שאין לה מה להציע ואת מכמניה יש לגלות לאט לאט. מה שחסר לעיר בנושא הארכיטקטורה, היא משלימה בחום התושבים ובתשתיות המודרניות.

 

               

 

פירוש השם "טאייפה" הוא "צפון טאיוון", מה שמעיד על מיקומה. העיר יושבת בקצה הצפוני של אי, בין נהרות דאנשואי וג'ילונג. טאייפה היא המרכז התרבותי, הפוליטי והכלכלי של טאיוון. העיר קיימת החל מ-1884 וכיום מתגוררים בה כ-3 מיליון תושבים. רוב העיר שטוחה, ביושבה בין שני הנהרות, אך האזור המוניציפלי בצפון כולל גם את הר יאנגמינג שאן והפסגה הגבוהה בהר היא צ'יסינג בגובה 1120 מטר מעל פני הים.

 

איך מגיעים לטאייפה?

טאייפה יושבת במרחק של  כשעה וחצי טיסה מהונג קונג, כשעה ועשרים משנגחאי וכשעתיים טיסה מטוקיו, כך שניתן להגיע אליה בקלות מכמעט כל נקודה באסיה ו-39 חברות תעופה מציעות טיסות לשדה התעופה בינלאומי טאיוון (ליד טאייפה). בשלב זה אין טיסות ישירות מהארץ לטאייפה אך ניתן להגיע דרך הונג קונג, בנגקוק, סיאול או ערים אחרות. ניתן גם לתפוס טיסה לקאוסיונג, העיר השנייה בגודלה בטאיוון והשוכנת בדרום האי, ומשם לקחת את הרכבת המהירה (bullet train) לטאייפה (שעה וחצי, 1,490 TWD או בערך 48USD ).   

 

מן השדה ניתן לקחת אוטובוס לתוך העיר (כ-40 דקות נסיעה, בסביבות 135 TWD, 4.4 USD). חברות אוטובוס רבות מציעות את השירות ביציאה משני הטרמינלים וחברת Evergreen היא מן הטובות בהן. אוטובוסים יוצאים בערך כל 20 דקות וניתן גם לקחת מונית. ב-2013 יושלם קו המטרו המחבר את השדה לטאייפה, מה שיקצר את הזמן לעיר לכ 30 דקות. (שדה התעופה בקאוסיונג כבר עתה מחובר לרשת הרכבת התחתית בעיר הדרומית וניתן לקחת את המטרו לתחנת דזויינג שם אפשר לעבור לרכבת המהירה לטאייפה).

 

מה יש לעיר להציע?

בתוך העיר ניתן להתנייע באמצעות המטרו המצוין, הנוח והזול (נסיעה מ-20  TWD או 60 סנט אמריקאי ועד ל 60 TWD לפי אורך הנסיעה). בכל תחנת מטרו ניתן למצוא את מפת המטרו שכוללת גם את מפת העיר, באנגלית או בסינית. המפה ניתנת בחינם. ניתן לרכוש כרטיס במזומן ליעד לפי מפת התחנות או לקנות כרטיס נטען שנקרא "youyou ka" או easycard שניתן להשתמש בו גם באוטובוסים המקומיים (ואפילו לקבל הנחה מסוימת במעבר מן המטרו לאוטובוס).

 

כל מבקר בטאייפה אל לו לפסוח על הפנינה של העיר – המוזיאון הלאומי של הארמון הקיסרי הנקרא גם "גוגונג". זהו המוזיאון הגדול בעולם לאמנות סינית, האוצר בתוכו מעל 600,000 פריטים שמייצגים את התרבות הסינית מראשיתה. לוקחים את המטרו לתחנת שילין ומשם אוטובוס או מונית למוזיאון.

 

                   

 

בנוסף, מומלץ לבקר באחת מתערוכות המסחר הרבות שמתקיימות באופן קבוע במרכז הקונגרסים הבינלאומי הממוקם ליד בנין ה-101, אחד הבניינים הגבוהים בעולם (508 מטרים). טאיוון עושה מאמצים גדולים למשוך עסקים בינלאומיים לאי. ביוני כל שנה מתקיימת תערוכת הקומפיוטקס – תערוכת המחשבים ו-IT השנייה בגודלה בעולם אחרי CeBIT בגרמניה.

 

                  

 

לאחר מנת תרבות ועסקים מומלץ להירגע במעיינות החמים הרבים באזור טאייפה. ניתן להמשיך צפונה לכיוון הר יאנגמינג שאן או באזור בייטואו אך אפשר גם לקחת את המטרו לתחנה האחרונה בקו הירוק קסינדיאן ומשם לקחת מונית או אוטובוס לוולאי – כפר של ילידים, שבחורף מציע מפל מרהיב ובכל עונות השנה יש בו מעיינות חמים וכל זה פחות משעה ממרכז העיר.

 

                      

 

אוהבי תה סיני יכולים לקחת את המטרו לתחנה האחרונה בקו החום – גן החיות ומשם באוטובוס, מונית או רכבל למאוקונג, מרכז גידול תה אשר גם מציע עשרות בתי תה מפוזרים על ההר.

 

מה אוכלים בטאייפה?

אחרי כל הסיורים צריך לאכול. צורך זה ניתן למלא בטאייפה בקלות מפני שנדמה שהטאיוונים לא עושים דבר אחר מלבד אוכל וקניות. מי שאוהב להצטופף כתף אל כתף עם אלפי אנשים יכול לסור לשוק הלילה בשילין, בתחנת ג'יאנטן, שמציע אלפי דוכני אוכל וחנויות שמציעות כל מוצר אפשרי בזול. טאייפה מוצפת במרכזי קניות וחנויות כלבו ואין צורך לכתת רגליים בכדי לספק את התשוקה לקניות. בכל זאת, המעוניינים במותגים יכולים למצוא את מבוקשם באזור ג'ונגסיאו דונגלו, אזור קניות יוקרתי יותר, או לסור לאזור הקניות בבניין ה-101.

 

טאייפה היא גן עדן לחובבי אוכל, במיוחד אם אתם אוהבים אוכל סיני. הטאיוונים, כמו גם הסינים אחיהם, אוהבים לאכול ולוקחים את העניין ברצינות, על כן הפתגם הסיני: "chi fan, huangdi da", כלומר "האוכל לא נופל בחשיבותו מן הקיסר". להלן רשימה סלקטיבית בהחלט:

 

אין כל בעיה למצוא מסעדות סיניות טובות, אך מומלץ לנסות את הגרסה הטאיוונית לאוכל סיני. מסעדת שין יה ברחוב שואנג צ'נג ג'יה וסניפים נוספים בעיר מציעה אוכל טאיווני במחיר ידידותי. מומלץ לנסות גם את דינג טאי פנג שמציעה שילוב בין בישול טאיווני למטבחי שנגחאי והונג קונג (אין נהג מונית בעיר שאינו יודע היכן נמצאת המסעדה).

 

אוהבי המטבח הצרפתי ימצאו את מבוקשם ב-Paris 1930 במלון לנדיס (המחיר בהתאם). מי שלא אוהב אוכל סיני, לא דובר סינית, או שומר כשרות (זה כמעט בלתי אפשרי למצוא אוכל סיני כשר) מוזמן לנסות את המסעדה בסגנון אמריקאי גולדן בירש לא רחוק מן ה-101. אך טאייפה מציעה הפתעה נוספת לגורמן המצוי. טאיוון נשלטה ע"י יפן בין השנים 1895-1945 והמורשת היפנית ניכרת גם בקולינריה. ישנן מאות מסעדות יפניות בעיר, חלקן לא נופלות ברמתן מאלו בטוקיו. אולי הטובה ביותר היא מיצוי (סאנג'ינג בסינית) לה מספר סניפים, הראשי ברחוב נונג'אן ג'יה מספר 34.

 

לבסוף, משהו שונה לגמרי. וו יון, מסעדה קטנה מאחורי בנין חברת החשמל (Taidian dalou), מציעה אוכל חריף המשלב בין מטבח סיני-יוננאן ובורמזי. בעל הבית, עונה לשם לאו וו, או "מספר חמש", אוסף תקליטים, כ-40,000 בעדכון אחרון ומנגן מוסיקה משנות השישים והשבעים. מומלץ למי שרוצה להירגע. הכתובת: Roosevelt Road, Section 3, Alley 244, Lane 9, No. 7. לא קל למצוא את המקום אך שווה להתאמץ.  

 

 

 

ומה עם קצת חיי לילה?

כמו עם אוכל, אין מחסור במועדוני לילה. אחד המקומות הפופולאריים בקרב הזרים בטאייפה הוא קרנגי'ס. לצעירים יותר, לקסי מנגן האוס וטכנו עד השעות הקטנות של הלילה.


          

לייבסיטי - בניית אתרים